גזר דין בתיק ת"פ 372/04

1.   הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); פציעה - עבירה לפי סעיף 334 לחוק)(2) לחוק.

ואלה המעשים: הנאשם, נשוי לסמירה אברהים (להלן: סמירה), היה במחלוקת חריפה עם אשתו ובני משפחתה, תושבי אבו-גוש, בשל קרע ביחסי הנישואין. ביום 26.4.04, הבחין הנאשם בחמו, עיסם אברהים (להלן: המתלונן), שישב על ספסל בכיכר סמוכה לכנסיה באבו-גוש, השליך לעברו בקבוק ולאחר מכן רץ לעברו, קיללו, דחף אותו, הפילו לרצפה, ואיים כי יהרוג אותו ואת סמירה. לאחר מכן הנאשם נמלט מהמקום. כתוצאה מהדחיפה, נפל המתלונן על גזע עץ, נגרם בלחיו חתך באורך 5.5 ס"מ, והוא פונה לבית חולים, שם נתפר החתך.

2.   הנאשם, יליד 1970, נשוי לסמירה מזה שבע. לבני הזוג נולדו שני ילדים. לנאשם שלוש הרשעות קודמות, שתיים מהן בעבירות אלימות, מהשנים 1992, 2000 והשלישית עבירת סמים משנת 2003. בין בני הזוג קיימת קרבת משפחה מדרגה שנייה, ודירת בני הזוג ממוקמת מעל לדירת ההורים של הנאשם.

במהלך הדיונים בתיק זה, החלו מגעים להסדר בין הצדדים, ובהסכמה הופנה הנאשם לטיפול וייעוץ שירותי הרווחה המקומיים באבו-גוש. מדו"ח שמסרו שירותי הרווחה באבו-גוש לבית המשפט עולה, כי בני הזוג עברו תאונת דרכים בתקופת האירוסין, בשנת 98', וכתוצאה ממנה נפגעה סמירה באורח קשה, היתה מחוסרת הכרה תקופה ארוכה ועברה מספר ניתוחים ותהליך של שיקום שארך תקופה ארוכה, כאשר משפחתה של סמירה מלוכדת ותומכת בה לאורך הדרך. הנאשם עבד בבנייה, בהסעות, בחלוקת גז ובעבודות מזדמנות, וכיום לא עובד עקב תאונת הדרכים והאשפוז הממושך לאחריה.

מדו"ח שירותי הרווחה עולה עוד, כי ביחסי בני הזוג היו עליות ומורדות, במיוחד בשנה האחרונה, לאחר שהנאשם הואשם בתקיפת חמו, מאז סמירה מתגוררת בבית הוריה והנאשם היה מורחק והתגורר ביפו אצל קרובי משפחה. סמירה מעוניינת להמשיך בחיים משותפים עם הנאשם, ומוכנה לעבור טיפול במטרה לשקם את התקשורת הזוגית. הנאשם הביע אף הוא את מוכנותו לעבור תהליך טיפולי כדי לשקם את המערכת הזוגית ולשמור על לכידות המשפחה, ולאחרונה, לאחר שהנאשם עשה סולחה עם חמו ומשפחתו, החליטו בני הזוג לשקם את היחסים ביניהם. בחודשים האחרונים התקיימו מספר פגישות עם בני הזוג במחלקת הרווחה, במטרה לסייע בפתרון הבעיות הזוגיות. חמו של הנאשם ברך על התהליך והביע את נכונותו לעשות הכל למען בתו ולשמירה על המשפחה.

שירות הרווחה התרשם שכוונות בני הזוג, לרצות ולהמשיך בחיים משותפים, הן כנות ואמיתיות, ולאור היחסים בין בני הזוג והנסיבות החברתיות והתרבותיות במקרה זה, הומלץ המשך טיפול זוגי כדי לשקם את הזוגיות ולגרום לשיפור משמעותי בהתנהגות בני הזוג. בדבריה בבית המשפט ציינה אשת הנאשם, כי היא סולחת לבעלה ומעוניינת לחיות עמו.

3.   שני הצדדים קיבלו את דו"ח שירותי הרווחה, הסתמכו עליו ובעקבותיו גם הגיעו להסדר.

      באת-כוח המאשימה טענה, כי מעשה העבירה הנו חמור, שכן הנאשם יזם את האירוע בלא התגרות או קנטור, לא שלט ביצריו האלימים ופגע בחמיו. בנוסף ציינה כי ביסוד ההסדר בין הצדדים עמדה מטרה להביא לפתרון הסכסוך בין הנאשם, אשתו ומשפחתה, ונדמה לאחר קבלת דו"ח מחלקת הרווחה כי מסלול השיקום עלה על פסים נכונים. באת-כוח המאשימה טענה עוד, שעברו הפלילי של הנאשם, בעיקר הרשעה באחזקת סמים משנת 2003, מטרידה לעתיד לבוא, ולאור זאת ביקשה לגזור על הנאשם מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

4.      בא-כוח הנאשם טען, כי מדובר בעבירת פציעה בנסיבות קלות, ואף שלנאשם יש עבר פלילי, הוא אינו מכביד ומעולם לא היה הנאשם מאחורי סורג ובריח. כמו-כן, ציין כי לפי דו"ח שירותי הרווחה, חל שיפור והתקדמות בשיקום מערכת היחסים בין בני הזוג, ולאור חשיבות ההליך הטיפולי וכדי לאפשר את התקדמותו, ביקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, מיום 28.4.04 ועד ל-6.6.04, וכן להביא בחשבון כי הנאשם נמצא כבר חודשים רבים במעצר בית הרחק מביתו.

5.   למעשה, הוסכם בין הצדדים כי בנסיבות דנן יש להעדיף דרך משקמת, שתיטיב ותועיל יותר בפתרון הסכסוך בין בני הזוג והמשפחות. אף שבית המשפט אינו מקל ראש בחומרת העבירות אותן עבר הנאשם, מאחר שקיימת עדיפות לטיפול בסכסוך המשפחתי, ומאחר שנמסר משירותי הרווחה כי ישנה התקדמות בנושא, מצאתי לנכון להסתפק בימי מעצרו של הנאשם ולא לשולחו לתקופת מאסר נוספת, על מנת שלא לשבש את הליך השיקום המשפחתי. בנוסף, נראה כי הנאשם למד את לקחו בימי המעצר בהם שהה בכלא ובמעצר הבית הממושך.

6.   אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם העונשים הבאים:

(א)   מאסר בפועל לתקופה של 40 יום בניכוי ימי מעצרו;

(ב)    מאסר על תנאי של 7 חודשים לתקופה של שלוש שנים על כל עבירת אלימות.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום כ"ט בשבט, תשס"ה (8 בפברואר 2005) במעמד הצדדים.

הוקלד ע"י: לימור התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: